בה גואה ז'אנג
שרטוט של בה גואה - הסמל של אומנות הלחימה בה גואה ז'אנג
בה גואה ז'אנג (בקיצור בה גואה) היא אומנות לחימה סינית - סגנון של קונג פו. בה גואה מוכרת בזכות תרגול הצעידה המעגלי שלה וכלי נשק יחודיים, במיוחד סכיני קרן הצבי.
אומנות לחימה לתקופה של תוהו
איך נלחמים מול מתאגרף? ומול מתאבק? ומול חרבות ורובים עם חניתות?
אין אומנות לחימה אחת שעושה הכל, ולכל אומנות לחימה הקשר משלה - לחימה בזירה או ברחוב, עם כלי נשק מסויימים או בידיים ריקות, באמצעות בעיטות או ריתוקים לקרקע.
אבל מה מלמדים תלמיד שלא יודעים באיזה הקשר הוא ילחם?
בה גואה נוצרה בתקופה שסין נפתחה בבת אחת לאומנויות לחימה מיפן ומאירופה. בימים אלה היתה החרב חשובה לא פחות מהרובה. זו תקופה של ניסיונות התנקשות בשליטים והתנגשויות בין צבאות פרטיים, כנופיות, הרשויות הרשמיות וכוחות פולשים.
מייסד בה גואה ז'אנג, דונג האי צ'ואן, לימד קבוצה מגוונת של לוחמים, אזרחים ואצילים. רבים מתלמידו היו אומני לחימה מומחים בטרם החלו ללמוד בה גואה, ולכן הוא לא היה לו מה ללמד אותם איך לתת אגרוף או בעיטה או איך לחתוך מישהו עם חרב.
אז מה מלמדים חבורה שכוללת מומחים בתחומים שונים שצריכים להתאמן לסביבות לחימה שונות?
במקום ללמד אומנות לחימה מסורתית כמו סגנונות קונג פו אחרים, דונג לימד אוסף עקרונות תנועה ולחימה שניתן ליישם בהקשרי לחימה שונים. הוא לימד את אנשי השאולין הוא איך לעשות שאולין עם בה גואה, את המתאבקים איך להתאבק עם בה גואה, את המתחילים הוא לימד את יסודות הקונג פו דרך בה גואה וכו'.
התוצאה היא אומנות שהיא מגוונת בביטויים שלה, אבל מבוססת על עקרונות עקביים. לא מספיק ללמוד בה גואה כדי להלחם בזירה תחרותית או ברחוב, אבל לאומן בה גואה יהיה קל יותר להבין סביבות לחימה חדשות ולהתאים את עצמו אליהן.
מהעיקרון לטכניקה
אומנויות לחימה רבות מתחילות מטכניקה, וממשיכות לעקרונות העמוקים יותר ככל שהתלמיד מתקדם. היתרון בלהתחיל בטכניקה הוא שיוצאים מהאימון הראשון כשיודעים לתת אגרוף. אז, ככל שמתמידים ומתעמקים, מתחילים להבין "מה הקטע" של האומנות, שאפשר לתת את האגרוף הזה ב-10 דרכים שונות ושהאגרוף הזה הוא לא העיקר.
בבה גואה, לא לומדים לתת אגרוף באימון הראשון, ועד שמוכנים ללמוד לתת אגרוף (אחרי חודש-חודשיים) כבר מבינים איך לעשות את זה לבד.
איך זה עובד?
בה גואה היא שיטה של תנועה קרבית. תנועה קרבית היא המכנה המשותף בין סוגי הלחימה השונים כמו איגרוף, היאבקות או סייף. זו תנועה שמפעילה כח על יריב - כמו הכח שמפעילים כשנותנים מכה או מפילים מישהו - אבל גם חמקמקה ומתוחכמת, כמו התקפת נגד בסייף.
כשיודעים לנוע בזריזות ובכוחנות, כשיודעים להתנגש עם יריב כך שהוא נפגע ולא את/ה, כבר לא צריך ללמוד טכניקות מאפס כמו באימון ראשון באומנות לחימה אחרת. כשמבינים יציבה, טווח ואת חולשותיו של יריב אפשר ללמוד טכניקות חדשות במהירות ובקלות (ובכלל, הטכניקות נהיות פחות חשובות).
כלי נשק בבה גואה
שיפו ניל ריפסקי מדגים בה גואה
נשק הבה גואה "סכיני קרן צבי" בסרט נמר דרקון
בה גואה היא פלטפורמה מעולה לנשק מכל הסוגים, עובדה שניכרת במגוון הגדול של כלי הנשק שנפוצים בבה גואה. הגישה התנועתית של בה גואה מאפשרת להרים כמעט כל חפץ ולהלחם איתו באמצעות אותם העקרונות של לחימה בידיים ריקות. זה לא אומר שאין מה להתמקצע בכל כלי בנפרד, אבל היכרות מוקדמת עם תנועה קרבית דרך תרגול בה גואה בידיים ריקות משטיחה את עקומת הלמידה לכלי נשק לא מוכרים ונותנת היגיון פשוט שלפיו אפשר להזיז כל נשק כדי לדקור, לחתוך או להכות.
בבה גואה הרבה כלי נשק כפולים - שני נשקים זהים, אחד בכל יד - וכן חרבות גדולות לשתי ידיים. בשני המקרים, העבודה עם שתי הידיים יחד מבוססת על תרגול בידיים ריקות. סכיני קרן צבי הן מעיין ידיים מלאכותיות עשויה להבים או טופרים של חיית טרף. באמצעות סכיני קרני צבי אפשר לגעת בנשק של היריב - לחסום, להסיט ואפילו לתפוס. נשק כפול הוא גם שיטת הסלקה, משום שניתן להחביא שני כלים קצרים, צמודים זה לזה, בתוך בגדים או בתיק. כשנלחמים עם נשק אחד בכל יד, הדבר עוזר למזער את היתרון היחסי של בעלי נשק ארוך יותר, כמו חרב.
בה גואה בהקשר שלך
למה להתאמן באומנויות לחימה?
הגנה עצמית? ביטחון עצמי? כושר גופני?
ההקשר שלנו דומה קצת להקשר של דונג, מייסד הבה גואה, בכך שאנחנו צריכים להתמודד עם מגוון אתגרים בחיים וקשה לצפות איזה מהם יהיה החשוב ביותר. כמו היכולת להרים כל כלי נשק ולהילחם איתו, המקום המופשט של בה גואה מאפשר לנו ליצור תנועה חזקה ואפקטיבית במגוון הקשרים - במכות, באתגרים פיזיים לא אלימים כמו שמירה על כושר או להרים משהו כבד ואפילו בעימותים שאינם פיזיים כמו ויכוח או משא ומתן. כשמזקקים את תורת הלחימה לכדי מהותה הטהורה ביותר, מקבלים כלי שאפשר להחיל על כל מצב בחיים.
הבה גואה של JIMA
הנה הרקע של תומר בן יוחנן בבה גואה (למבינים וחופרים בלבד):
תומר החל ללמוד בה גואה ז'אנג בשושלת של יאנג גואו טאי (זרם צ'נג) משיפו ניל ריפסקי, התקבל כתלמיד בכיר (בתוך הדלת) של שיפו ריפסקי והוסמך ללמד את הבה גואה שלו.
בהמשך, נחשף תומר לבה גואה של משפחת וואנג (网) משנגחאי (זרם יין דרך גונג באו טיאן). חשיפתו של תומר לשיטה של משפחת וואנג עוררה את סקרנותו לגבי הזרם של גונג באו טיאן, והוא המשיך לחקור את משנתו את גונג כמו שהיא פורשה ע"י תלמידים אחרים שלו באזור סאן פרנסיסקו: קבוצתו של אדם שו (תלמידו של ליו יון צ'יאו), ז'ואו ז'נג גואה (שלמד גם כן עם משפחת וואנג) ומיכאל גוואן (מהשושלת של גונג באו ז'אי).
הבה גואה שלנו משלבת מצד אחד כח ומיקוד ומצד שני תנועה רכה ומאולתרת.
אם מעניין אותך איך הבה גואה שלנו נראית ומרגישה הכי טוב להתקשר ולבקר אותנו.